(יש קישור למעלה מצד ימין לתרגום לאנגלית)
אזרחי העולם,

יום רביעי, ה-31.12.08, ערב השנה האזרחית החדשה.
אני יושב בדירתי בבאר שבע ומתלבט אם לצאת לחגוג את הסילבסטר.
פתאום מופעלת האזעקה: "צבע אדום". אני יורד למטה למקלט של הבניין, שם מתקבצות
שתי משפחות מבוהלות עם ילדיהם הקטנים, זוג זקנים שגרים קומה מעל, ושני סטודנטים, לבושים יפה, שכרגע החליטו שכדאי להישאר בבית.

יושבים בשקט ומקשיבים לאזעקה ומחכים לשמוע את הנפילה. כמה דקות לאחר הפיצוץ, כולם חוזרים לדירותיהם, ובדרך מישהו זורק הערה שנונה שניפגש כבר בשמחות.
עוד אני נכנס למיטה, אני שומע ברדיו שנורו גם טילים על אשקלון. אני אומר לעצמי שרק לא ינחת טיל באיזה בית קפה הומה אדם בסילבסטר, אם מישהו שם בכלל יצא לחגוג במצב הנוכחי.
7 בבוקר, שוב אזעקה,אותו ריטואל, אותם אנשים במקלט, אותם חילופי דברים, זמן מצוין להכיר את שכניך. נשמע פיצוץ. מחכים לשמוע שהכל בסדר וחוזרים לדירות.

יום חמישי, 1.1.09, יום ראשון בשנה אזרחית חדשה. יש כבר אור בחוץ ועוד שעתיים אמור היה להיות לי שיעור באוניברסיטה.
אמור היה, כי בהמשך הודיעו שהלימודים מבוטלים, כנראה שגם באוניברסיטה לא רוצים לקחת סיכונים,
לאחר שהחלטה דומה של ראש עיריית באר שבע, יום לפני כן, הצילה חיים רבים.

עוד אני עם אימי המודאגת בטלפון, שמפצירה בי לחזור הביתה, אני צופה דרך החלון בנהירות המוני הסטודנטים שעולים על האוטובוס הראשון הרחק מהחזית.
אני מזכיר לאימי שבבית לא יותר בטוח, ובינתיים אני נשאר פה.
מתיישב ליד השולחן, ומנסה לפתור תרגיל בפיזיקה, אבל לא מצליח להתרכז. טריקת דלת בדירה למטה מקפיצה אותי במחשבה שנפל עוד טיל. כך גם כל רעש דומה.
אני מסתכל באתרי החדשות באינטרנט וקורא שצה"ל פועל בעזה וחושב על התושבים משני צידי הגבול.

לאחר מספר שעות מדווחים שבפעולה נהרג בכיר בחמאס ואיתו מספר אנשים.
אצטט מהתנ"ך: "בִּנְפֹל אוֹיִבְיךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ" (משלי כד,יז),וזוהי בדיוק תגובתי.


אני יליד הארץ הזאת, בן להורים ילדי הארץ הזאת, נכד לניצולי שואה. חונכתי לאהבת הארץ ואהבת האדם באשר הוא, שירתי כחייל בצה"ל, והיום אני סטודנט באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.
אני גאה להיות בן העם הזה, שיש לו צבא מוסרי שכזה.

אני שואל את עצמי:

האם העולם יודע שצה"ל מתקשר להזהיר תושבים לפני שהוא מפגיז את בתיהם, מפני שהם משמשים כמצבור נשק לאנשי החמאס?

האם העולם יודע שכתגובה לכך,אנשי החמאס מציבים נשים וילדים על גג הבית, ביודעם שצה"ל לא יפגע בהם?

האם העולם יודע שצה"ל דואג לעניין ההומניטארי ומספק תרופות,מזון ושירות רפואי לפלשתינאים?

האם העולם יודע שאנשי החמאס יורים מתוך ריכוזי אוכלוסיה אזרחית, אשר בהם הם משתמשים כמגן אנושי?

האם העולם יודע שבשעה שאנחנו נלחמים על הזכות הלגיטימית שלנו לחיות בשקט ובטחון,
ישנם חולים ופצועים פלשתינאים שמטופלים במסירות בבתי החולים בארץ,
וישנה נתינה של היתרי כניסה במספרים ההולכים וגדלים למרות השתלטות החמאס
על עזה, מלחמת לבנון השנייה, חטיפת החייל גלעד שליט וההתקפות על האוכלוסייה האזרחית בישראל?

האם העולם שמע על 20 מקרים בהם פלשתינאים ניצלו את מצבם הבריאותי וניסו לבצע פיגועים?

האם העולם יודע אילו תנאים מקבלים האסירים הפלשתינאים בבתי הסוהר בשטחי ישראל?

האם העולם יודע באילו תת תנאים מוחזק החייל החטוף גלעד שליט?

אני שואל את עצמי, איפה העולם היה לפני למעלה משנה שאנשי החמאס טבחו את אנשי הפתח, ולצידם אזרחים חפים מפשע בני עמם?

האם העולם יודע שמאז הנסיגה הישראלית מעזה בקיץ 2005, חמאס ובני בריתו ירו למעלה מ-6000 רקטות ופצצות מרגמה לעבר שטח ישראל, אשר פגעו באוכלוסייה אזרחית חפה מפשע?

אף על פי כן, ישראל נתונה לביקורת קשה, מאז הקמתה, על דרכי פעולתה מהקהילה הבינלאומית ומדינות אירופה דוגמת, בריטניה, צרפת ורוסיה.
מדינות שקיימות שנים רבות, מדינות שביססו את מעמדן בעולם, את שלטונן בארצן וביטחונן באזורן,
לחלקן אף היו קולוניות ביבשות אחרות אשר בהן השליטו את מנהגן, תרבותן ושפתן.

למדינת ישראל אשר קיימת 60 שנה אין שום רצון להפוך לאימפריה עולמית, להיות בעלת קולוניות ביבשות אחרות ולכפות את שפתינו, דתנו ומנהגינו על עמים אחרים.
(ערבית מוכרזת כשפה רשמית בישראל, לצד העברית ולמיעוטים בישראל יש חופש דת מוחלט).

ישראל רוצה שמדינות העולם ועמיה השכנים, יכירו בעצמאותה ובריבונותה, ובזכותה וחובתה לספק הגנה ובטחון לתושביה.
(לפי סעיף 51 מאמנת האו"ם, כל אומה יש את הזכות להגנה עצמית כנגד התקפה,
בהתניה של עיקרון שמירה על תגובה פרופורציונאלית, תגובת ישראל עומדת בתנאי זה).

אין שום מדינה בעולם שמפקירה את תושביה לחיות בפחד, חרדה וחשש מתמיד לחייהם!

כשם ששום מדינה ריבונית בעולם לא הייתה נכנעת לארגון טרור כך גם מדינת ישראל נוהגת!

כמי שחיי ולומד בבאר שבע המופצצת, שהוריו גרים בקו האש, שאימו עובדת באשדוד המופצצת,
שאביו נוסע לעבודתו מדי בוקר, בשדרות, המופצצת כבר 8 שנים,

ברצוני לפנות לאזרחי העולם,

כשם שבארה"ב ובבריטניה ילדים יכולים לשחק לטייל וליהנות, כך גם ילדי ישראל היו רוצים.

כשם שבגרמניה וצרפת, הורים שולחים את ילדיהם לגנים ובתי ספר, ללא חשש לחייהם זו גם זכותם של הורי וילדי ישראל.

כשם שבספרד והולנד המילה הראשונה שילד אומר היא:"אמא", "אבא", כך גם היינו רוצים שיהיה בישראל, ולא שהמילה הראשונה שילמדו ילדי ישראל תהיה "צבע אדום".

כשם שבאיטליה ודנמרק יש לבני נוער מטרות חלומות ושאיפות בחייהם, גם בני הנוער בישראל היו רוצים מטרות חלומות ושאיפות מלבד מלחמת הישרדות.

כשם שבצ'כיה ופורטוגל, משפחות יכולות להתקיים בכבוד, ולא לשקוע בחובות בגלל שהעסק של אביהם נסגר כתוצאה מהמצב הביטחוני, כך גם משפחות בישראל היו רוצות.

כשם שברוסיה, נורבגיה, שוויץ, שבדיה, רומניה, וכל מדינות אירופה מתנהלים חיים תקינים ושפויים היו רוצים כך גם תושבי ישראל.

תושבי העולם התעוררו!


אל לנו להיכנע לטרור!

אם אנחנו נסכים לסבול את זה, ילדיכם יהיו הבאים בתור!

יום שישי, 2.1.09, יום שני בשנה אזרחית חדשה. אני יושב בדירתי שבבאר שבע, אוכל עוגיות שהשכנה מלמטה חילקה במרחב המוגן, וחושב על מציאות בה אוכל לחתום:

רותם יעקבי, אזרח העולם החופשי.